אעשה את כל מה שצריך לחיות את החיים במלואם ולשמוח בהם, לא לחיות לידם!

נולדתי כבת שמינית למשפחה שבה 5 אחים ו2- אחיות. כל הבנים במשפחה נולדו עם פיגור שיכלי (תסמונת נדירה שנקראת "תסמונת קופין-לורי" – coffin-lowry-syndrome, ואצלנו במשפחה זה יושב על הכרומוזום הזכרי). זו המציאות שנולדתי אליה, בית הספר הראשון שלי על כדור הארץ, בית הספר של חיי בו למדתי את כל מה שאני יודעת היום."  כך פתחה רחל רוזנפלד בת 44, נשואה ואמא ל-3 ילדים.

החוויה של להיוולד לבית כזה היתה מורכבת ובלתי נסבלת, עבור רחל. שום דבר לא היה שיגרתי במציאות שגדלה לתוכה, של התעסקות וטיפול באחיה.  "כילדה חשתי שאני חייה בניידת טיפול נמרץ!".

מגיל צעיר הבינה רחל שתמיכה וטיפול היא לא יכולה לקבל מהוריה. "כבר בגיל 6  ביקשתי מאמא שלי שתיקח אותי לטיפול, היו לי המון פחדים שגדלו להיות חרדות. הרגשתי מאד לא בטוחה, שאין מי ששומר עלי".

החוויה של סבל, בעיקר רגשי, וההתמודדות בלתי פוסקת עם אשמה ובושה היו מנת חייה יום-יום. "התביישתי באחים שלי, התביישתי בבית שגדלתי בו, בשכונה שגדלתי בה ובמצב הסוציו אקונומי של המשפחה שהיה בינוני ומטה. התביישתי בהורים שלי שלא התאימו לפרופיל של הורי החברים שלי, משום שהיו מאד מבוגרים ולא ידעו קרוא וכתוב. מבוקר עד לילה התמודדתי עם רגשות אשמה על הבושה שחשתי כלפי האנשים שאני הכי אוהבת…"

למראית עין פרחה חברתית – חברותיה הטובות היו מקובלות חברתית וכך גם רחל, אך היא הרגישה שהיא צריכה לעבוד על זה מאד קשה ובין השאר גם להסתיר את הסיפור שלה. בתוך תוכה חשה בודדה. "הרגשתי שהכל כמו הצגה. כל הביטחון העצמי שכאילו היה לי נבנה והיה תלוי באנשים אחרים".

"שנאתי את עצמי והרגשתי שהחיים הם סבל. רציתי  להיות מישהי אחרת, ילדה של מישהו אחר. הייתי מוכנה להתחלף עם כל הומלס ברחוב, היה נראה לי שהחיים שלו הרבה יותר טובים!"

עד גיל 22 זו היתה הישרדות יומיומית. תחושת חוסר הודאות הלכה וגברה כשעד גיל מאד מאוחר לא הצליחה למצוא מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה. "זה הציק לי והגביר את הבלבול שלי, כי גם כך הייתי אדם מאד מבולבל".

היום במבט לאחור רחל מבינה שהוריה עשו כמיטב יכולתם ויותר וכך גם היא. "הבית שגדלתי בו היה פתוח וחם. אמא בישלה המון ותמיד הזמינה ואירחה אחרים, למרות שהיה לה עומס גדול בחיים. היא תיקשרה עם העולם דרך האוכל שלה, שהיה טעים ומלא באהבה".

אבל לא תמיד היה כך. בילדותה לא אהבה רחל את האוכל הביתי של אמא. "זה היה חלק מההכחשה שלי לבית שבו גדלתי. גם התביישתי שההורים שלי דיברו ביניהם ערבית, אבל היום אני מאד אוהבת ערבית והמוסיקה הערבית מרגשת אותי. בכלל אני מאד מתגעגעת לבית שגדלתי בו".

אמה של רחל נפטרה לפני 7 שנים ורחל מרגישה תחושת פיספוס גדולה על שהחלה להכיר אותה רק ב-15 השנים האחרונות לחייה. "היא נשארה כסימן שאלה גדול עבורי, לא מרגישה שהכרתי אותה לעומק".

עד גיל מאוחר לא אפשרה לעצמה להתקרב לאמה. כשהחלה להכיר את עצמה, החל גם תהליך ההתקרבות לאמא שלה. "היא הייתה אישיות של קצוות. כילדה היה לי קשה להכיל ולהבין אותה. מי זו האישה הזו שמביאה לעולם 5 ילדים עם פיגור שיכלי? שבוחרת להמשיך ללדת למרות שהרופאים אמרו לה להפסיק אחרי הילד השני? מה הניע אותה ומה היא חשבה לעצמה?"

"רציתי להבין אותה יותר. היא הייתה אישה מורכבת, אך גם פשוטה שתיקשרה עם העולם דרך האוכל שלה ומצד שני הייתה אישה מאד חכמה והיה בה עוצמה שיכולה להזיז הרים".

"אמא שלי הקריבה את חייה למען אחיי. היא בחרה לגדל את ילדיה בבית, עד שציון, אחי הגדול, היה בן 38. הם היו מפעל החיים שלה! דרכה למדתי מה זו נתינה ומה זו הקרבה. דרך איבוד הגבולות שלה, לימדתי את עצמי גבול. אני מתגעגעת אליה מאד… היא חסרה לי בחיים…"

נתינה היא הירושה שהשאירה לה אמה, וזו המהות שלה.

גיל 22 החל במשבר שזעזע את חייה והיה צומת מכוננת. רחל עברה תהליך ארוך והרבה טיפולים. מאז היא מרגישה שהיא ממשיכה ולומדת להכיר את עצמה. "החלק של חקירת החיים ושאלת השאלות לא מסתיים כל עוד אנחנו חיים, אני בחקירה מתמשכת דרך עיניים, אזניים, פיות וחוויות של כל מי שנמצא סביבי. מרגישה שאני יותר ברורה לי, בטוחה בי, סומכת עלי. כל הדברים שהיו זרים לי עד גיל 22".

"לא היה מובן מאליו שאבחר לצמוח מהקושי. יכולתי להמשיך להתקרבן, לבחור באנשים שיפגעו בי מתוך השנאה העצמית שלי, יכולתי לבחור בחיים של סבל".

היום היא יכולה לראות שהגיעה לעולם עם מתנה מאד גדולה – שמחת חיים וזה מה שהציל אותה. "גיליתי בתוכי אדם שמח שהחיים יקרים לו, ואת זה יכולתי להרגיש רק שנתתי מקום והבעה לרגשות כמו כעס, עצב ובושה. כיום הם כולם גרים בתוכי בשלום. אני אעשה את כל מה שצריך לחיות את החיים במלואם ולשמוח בהם. לא לחיות לידם!  אני יודעת שזה אפשרי ועניין של בחירה כל פעם מחדש. להרגיש אהבה, שמחה, התרגשות ופשטות זה כל כך לא מובן מאליו עבורי…"

מהמקום הזה היא בחרה את בן זוגה צי'צו' ואת מה שהיא עושה.

לוקחת אויר ועוברת לעינת שליט, המאפרת המיתולוגית שלנו.

הטיפ של עינת – כשאת מזמינה מאפרת מקצועית לאירוע או לצילומי תדמית, חשוב מאוד שתאמרי לה מה מתאים לך ובמה את מרגישה נוח, בין אם זה גוון האודם, הצללית או המייקאפ. המאפרת צריכה לשרת את הלקוחה לשביעות רצונה (ולא להגשים את הפנטזיות שלה כמאפרת). המאפרת יכולה לייעץ ולהתאים, אבל בסופו של דבר את צריכה להרגיש בנוח עם האיפור. כשתרגישי נפלא האיפור יראה נפלא.

מגיל מאד צעיר היה לרחל צורך גדול להקשיב לאחרים, לנסות לעזור, דווקא מתוך המצוקה המאד גדולה שלה. לכולם היה ברור תמיד שהיא תהיה פסיכולוגית. רחל למדה תואר ראשון בפסיכולוגיה אך עדיין לא הייתה סגורה מה היא רוצה לעשות. חשבה לעשות הסבה לעבודה סוציאלית, אך רגע לפני שנרשמה ללימודים, מצאה את עבודת חייה באימון והשמה של אנשים עם צרכים מיוחדים בשוק העבודה החופשי. "פעם ראשונה בחיי הרגשתי שאני עושה משהו מדוייק ונכון עבורי בתחום העבודה!"

עבדה כ-8 שנים עד הלידה השנייה, מתוך תחושת שליחות ואז הרגישה שמיצתה. תוך כדי חיפוש של תחום טיפולי לבן זוגה, נחשפה לעולם האימון והתאהבה. מאד התאים לה.

"אימון בבסיסו הוא ממקום של צניעות. מאמן טוב מקשיב, שואל שאלות ועובד עם כלים. הדבר האחרון שהוא צריך לעשות זה לייעץ או לתת תחושה שהוא יודע יותר טוב מהמתאמן. מי שמומחה לחיים שלו זה המתאמן ולא המאמן זה. זה הקסים אותי, עשה לי וואו!"

רחל החלה לאמן ותוך כדי תהליך אימון אישי שעברה בעצמה הבינה שצריך להתמקד. היא בחרה לאמן אימהות, כי אימהות זה תחום שהיא חווה בו הרבה שמחה בחייה והיא רוצה לאמן מתוך שימחה.

היום רחל רוזנפלד מאמנת אימהות לניהול זמן באושר – התנהלות יעילה ואיכות חיים מיטבית – בדרך אם. "הכובע של האימהות בשנות ה-2000 הינו מורכב. אמהות יוצאות מהקן והאבות נכנסים. לאבות זה עשה שם טוב ואילו לנו כאימהות יצא כביכול שם רע. המסרים החברתיים והתרבותיים סותרים וכתוצאה מכך אימהות מבולבלות."

עובדת עם אימהות לדייק את עצמן ללא קשר לאימהות. לדייק את התשוקות, האהבה, הרצונות ומתוך כך לדייק את הקשר עם הילדים ועם בן או בת הזוג. "מתוך זה תהיי מאושרת".

רחל מתכוננת לצילומיo בעזרתה של מירב ויינשטוק-נדיר, הסטייליסטית שלנו. מירב, בת 44, פריקית יד שנייה כל חייה, מנהלת יחד עם יוספה, חברה ובוסית לשעבר, את חברות – חוויה מיד שניה. זו חנות לבגדים איכותיים ואקססוריז, במחירים אטקרטיבים –  "כמו חדש", אבל מיד שנייה…  הן רוצות (ומצליחות) להסיר את הסטיגמה של "יד שניה" (כבר שינו להרבה נשים את הדעה). הכי חשוב להן, שהלקוחה תרגיש נוח בבגד, תתחבר אליו ותשתמש בו. הבגדים מתחלפים כמעט על בסיס יום יומי ומה שלא נמכר אחרי 3 חודשים, נמסר לתרומות. סוג של עסק חברתי….

הטיפ של מירב –  אל תכנעי לטרנדים אופנתיים שבחנויות. לכי על הסגנון שלך ומה שאת מרגישה שנוח ומתאים לך. כשלא נוח לך רואים את זה …

מה המסר שלך לאמהות ונשים ?

"לכולנו יש סיפור ונסיבות חיים, הבחירה מה אנו עושות עם זה היא לרוב בידינו. אני מאמינה שאם אני בחרתי לצמוח מנסיבות החיים שלי ולא להתפשר על חיים בינוניים או חיי סבל, רובינו יכולות לעשות את זה. מאד מורכב לצאת מהבורות של עצמנו, אבל זה אפשרי ושווה מאד!".

חלק מהצמיחה האישית שלה חשפה אותה בפני המון תחומי עניין. רחל היא גם מאפרת מקצועית וגם מגשרת. כל הזמן לומדת מתפתחת וחוקרת. החיים היום הם חגיגה מבחינתה.

"החיים הם מה שאנו עושות מהם ואני בחרתי בוואו! בחרתי בלא פחות מלחיות בתודעת אושר בכל תחומי החיים שלי, מהמקום האנושי של לשאול שאלות, לעשות טעויות, ולהתנצל."

"גם באימהות שלי אני כל הזמן בהתהוות – אני לא שמה סימני קריאה, אני שואלת שאלות. בהרבה מקרים אני לא קובעת עובדות בשטח. אני טועה ומבקשת סליחה, לא תמיד יודעת. הילדים חווים אותי כאדם. המתנה הכי גדולה לילד היא לשחרר אותו מהאשלייה שצריך להיות מושלם".

מה מרגיע אותך? נשימה, מוסיקה, לפעמים סיגריה…

מאד אוהבת לקרוא, לרקוד ( רקדנית מדהימה, ראינו אותה על הסט 🙂 ). הים הוא חבר טוב שלה…

המתנה שלה בחיים היא בן הזוג שלה: "אם הייתי יודעת כילדה קטנה שהוא יהיה בן הזוג שלי, הייתי יותר רגועה. לא יכולתי לבקש משהו יותר מתאים ומדוייק."

הטיפ של רחל – הביאי הנאה לכל התנהלות בחיים. כשיש הנאה יש הנעה.

עוד משהו ? "תמיד תהיי קשובה לעצמך ואל תתפשרי. לא טוב לך ? קומי ועשי משהו אחר! אל תידחי למחר!"

רחל, כבשת אותנו בסערה. הבאת אלינו שימחת חיים, אהבה וסיפור חיים מרתק. ההתמודדויות הקשות והבחירה המתמדת שלך באושר מרגשת ונותנת תקווה לכולנו.

29 comments on “אעשה את כל מה שצריך לחיות את החיים במלואם ולשמוח בהם, לא לחיות לידם!

  1. ואוו
    רפאלה תודה מכל הלב
    אספת את מילותיי לפוסט אמיתי ומרגש.
    נהנתי מאוד עם כל מי שלקחה חלק בבוקר המיוחד הזה, כולנו נשים אמיתיות.
    ה בלוג שלכן מבורך , המשיכו בדרך המיוחדת לכן להכיר לנו נשים מעצימות
    תודה: מוניקה מירב עינת ועידיתה

  2. כל שורה כתובה עם מסר, למידה, תובנה, אהבת החיים, קבלה, נתינה ועוד ועוד…….
    אין לי ספק שבעזרתך ובעזרת כל מה שאת מעבירה, את גורמת לשינוי נכון מאתגר ומהנה.
    המשיכי בדרכך לצמוח ושכל תחום עניין בו תהי יגרום לך אושר, הצלחה, וסיפוק.

  3. כל שורה נכתבה עם מסר של: למידה, קבלה, אהבת הזולת, כוח, אתגר עוד ועוד…….
    אין לי ספק שאת גורמת לאנשים להתקדם צעד צעד בחיים בכלייך, וביידע שבו רכשת אם בחיים ובלמידה שלך.
    המשיכי בדרכך לצמוח, לשמוח ולשמח לבבות.

  4. תמרה אחותי היקרה, תודה על מילותייך הטובות.
    את השותפה שלי למסע הזה על כל חלקיו.
    מתוך החוויה שלי אני מאמינה ויודעת שאפשר לבחור……. אני בחרתי ומכאן אני מאמנת
    מתוך אמונה שלמה במי שיושבת מולי, שיודעת הכי טוב לבחור עבורה. זה מקום תמידי של עבודה על צניעות
    ולזכור שאני שחקנית משנה בתהליך שלה.
    הללויה

  5. רחל יקרה. לשמוע או לקרוא אותך מרגש אותי כל פעם מחדש. סיפור החיים שלך מעורר השראה ותקווה. את אישה אמיצה, נדירה ומלאת טוב ונתינה. שהחיים יחייכו אליך תמיד. אוהבת אותך.

    • יערה יקרה
      אני מודה לך שקראת ושמחה שנגעתי בלבך, זו כבר זכות גדולה עבורי
      תודה
      אני מתרגשת לקרוא את מילותייך
      אוהבת אותך

  6. רייצי מאוד מרגש היה לקרוא את הכתבה ואפילו עכשיו אני עדין בוכה ישנם משפטים שלי אישית היה קשה איתם אך אני מבינה ויודעת שמתוכם את צמחת והתעצמת אני שמחה וגאה להיות לך לאחות דרכך אפילו אני עברתי שינוי אפשר להמשיך ולכתוב עליך המון אך אני ממש בסערה של בכי ולא יכולה להמשיך ולכן אומר לך שאת פשוט מודל לחיקוי והערצה לעוד המון המון נשים מאחלת לך שתצליחי ושמחה שאת יודעת לנתב לך את דרכך ולבחור תמיד בטוב ..אוהבת אותך בכל ליבי ופשוט גאה😪

  7. אחותי האהובה אורני
    סליחה שאת בסערה בגללי …..
    אני ממש מבינה את הקושי שלך לקרוא, זה הרי גם הסיפור שלך אך בדרך אחרת. את מוזמנת לשתף אם תרצי בחוויה האישית שלך , אולי זה יעזור לך לריפוי.
    תודה רבה על הכל
    חיבוק

  8. רייצ'ל יקרה ,
    20 שנה לא נפגשנו , חצי חיים עברו
    וואו….
    איזה נפלאה את ויותר !
    בהודיה לך על השיתוף הכן והמרגש.
    הצלחת לפרוט לי על מייתרי הלב.
    את מלאת אהבה ונתינה לייקום ,
    המהווה השראה ומודל עבור כולנו.
    המשיכי לתרום מייעודך ולפזר שמחה ואור לכל עבר .
    את יכולה בהחלט להיות גאה על מי שהנך
    אוהבת 😘

  9. מדהימה….. איזה עוצמה יוצאת ממך, ממילותייך ומהצילומים היפיפיים…. איזה השראה את עבור אחרות…. תודה

  10. השראה.
    רחל את השראה גדולה לבחירה ומשמעות.
    אוהבת אותך מלא.

  11. רחל מקסימה,
    סיפור חייך מרגש ומעצים. את אשה מופלאה.
    זכיתי, בזה שאני מכירה אותך ואף השתתפתי בסדנת ניהול הזמן לאמהות, הנהדרת כל כך – שלך. וכעת, גם זכיתי לעבוד אתך.
    המשיכי להנות מכל רגע בחיים.
    באהבה, מירב

    • מירב יקרה
      אני מאוד שמחה שאת בחיי
      תודה על מילותייך שמחממות את ליבי
      נהנתי בחנות שלכן וכל תהליך בחירת הבגדים היה תענוג
      נשיקות

  12. רחל יקרה
    רגשת אותי מאוד…..
    העלת לי זכרונות. ….
    גאה בדרך שבחרת. …
    בהצלחה😘
    גלית לקס

  13. שירה רוזנבוים

    23 באוקטובר 2016 at 22:01 הגב

    מרגש לראות את רחל האמתית כי לפני ששמעתי את הסיפור הזה ,היתה רחל אחרת היתה מין רחל עם מסכה מאוד נוקשה ,דורשת ,מצלחנית שכיאלו גדלה עם כפית זהב בפה . והיום אני מבינה איך את יכולה להתחבר למתאמנות שלך ולעזור להן למצות את הפוטנציאל ,הסיפור שלך מרגש כל פעם מחדש תודה על השיתוף שלך ושל הסרט.

    • שירה
      תודה על הכנות……
      באמת? את חשה דרכי נוקשות? מעניין
      אני אשתדל לשים לזה לב
      זה מזכיר לי שמישהי פנתה אליי אחרי שנחשפה לסיפור חיי ואמרה לי שאני נראית אחת כזו שטוב לה בחיים, אז עניתי לה שזה אכן המצב והיא אמרה לי: : התרשמתי שכך נולדת"
      זהו שלא.
      חשוב שניקח בחשבון שהאופן בו אנו תופסים אנשים, תמיד קשור גם אלינו באופן אישי , למבנה שלנו ולסיפורים שאנחנו מספרים לעצמינו.
      אני שמחה שזכיתי שתראי אותי באמת, את האנושיות שבי והפגיעות, הם גרים יחד בשלום עם השימחה והאהבה העצמית.

  14. סיפור חיים מרגש, אני לגמרי מוקסמת ממך ומהדרך שבחרת לחיות את החיים. על אף כל המכשולים והקשיים, הגעת אל האמת ואל האושר הפנימי שלך וזה מדהים! הסיפור שלך מעורר השראה, מאחלת לך להמשיך ולגלות את כל הטוב שבחיים ואת עצמך, כי את מדהימה!

  15. דפנה ביסמוט

    29 בינואר 2018 at 15:25 הגב

    בסד
    רחל יקירה היה מרגש מאוד לקרוא את סיפור חייך.אימך היתה אישה אמיצה מאוד וסמכה על עצמה וזה מה שקיבלת ממנה.את היכולת לנוע בעולם בידיעה שהשביל לא חלק ושיש מכשולים בדרך ושאפשר לדלג מעליהם.זכית ביכולת לראות את הדרך לשפר ולשנות .מאחלת לך בהצלחה דפנה ביסמוט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *